מקור משנה שבת י׳:ה׳
5 הַמּוֹצִיא כִכָּר לִרְשׁוּת הָרַבִּים, חַיָּב. הוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם, פְּטוּרִין. לֹא יָכֹל אֶחָד לְהוֹצִיאוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם, חַיָּבִים. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. הַמּוֹצִיא אֳכָלִין פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר בִּכְלִי, פָּטוּר אַף עַל הַכְּלִי, שֶׁהַכְּלִי טְפֵלָה לוֹ. אֶת הַחַי בַּמִּטָּה, פָּטוּר אַף עַל הַמִּטָּה, שֶׁהַמִּטָּה טְפֵלָה לוֹ. אֶת הַמֵּת בַּמִּטָּה, חַיָּב. וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה וְכָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, חַיָּב. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר:
פירוש תוספתא כפשוטה על שבת י׳:ה׳
5 19-20. גג ברשות הרבים גבוה עשרה וכו'. כ"ה בד ובכי"ע. ובכי"ו בטעות: גג ברשות היחיד וכו'. ובכי"ל נשמטה בבא זו ע"י הדומות. ומכאן ואילך הברייתות נסמכות למשנתנו פי"א מ"ב: חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבן ארבעה, הנוטל מהן והנותן על גבן חייב וכו'.
6 20-21. פחות מכן בתוך ארבע אמות פטור וכו'. כ"ה "פטור" בד ובכי"ע, ובכי"ו נשמטה המלה "פטור" בטעות. ונראה שהמלים "פחות מכן" הן באשגרה מלעיל, והכוונה לפנינו: למטה מכאן, כלומר שלא נתן על גבי הגג אלא למטה ממנו, דינו כרשות הרבים, וכמשנתנו פי"א מ"ג: למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ. ועיין בפירש"י צ"ו ב' ד"ה כזורק. ולשיטת אביי בבלי ז' ב' שחורי רשות הרבים כרשות הרבים, פטור אם זרק פחות מד' אמות, אבל אם זרק ד' אמות חייב. ולשיטת רבא שם הברייתא תפתר כמשנתנו הנ"ל, כשהדביק בצד הגג דבילה שמנה וכדומה.